פגיעות ברכיים הן מהפציעות השכיחות, המגבילות והכואבות ביותר.
בין שמדובר בשחיקת סחוס, קרע במיניסקוס, פגיעה ברצועות (ACL/PCL) או הגבלה בתנועה כתוצאה מתאונת עבודה – פגיעה בברך משפיעה באופן ישיר על היכולת שלכם לעמוד, ללכת, לעבוד ולהתפרנס.
במשך מעל 30 שנה שבהן משרד עורכי דין סמרה ושות' מייצג נפגעים בוועדות רפואיות, ראינו אינספור מבוטחים שמגיעים לביטוח הלאומי לא מקבלים כלל דרגת נכות או מקבלים אחוזי נכות נמוכים.
הסיבה ? הם לא הכירו את "ספר הליקויים".
האמת היא פשוטה: הברך שלכם שווה הרבה מאוד כסף – קצבאות חודשיות, מענקים חד-פעמיים והטבות – אבל בשביל לקבל אותו, אתם חייבים להילחם נכון.
איך ספר הליקויים של ביטוח לאומי מתמחר את הברך שלכם ?
הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי אינה בודקת כמה כואב לכם, אלא פועלת באופן כמעט טכני , אפשר לומר, לפי סעיף 35 וסעיף 48 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).
ספר הליקויים מחלק את פגיעות הברכיים למספר קטגוריות מרכזיות, שלכל אחת מהן תג מחיר "כלכלי" שונה:
- הגבלה בתנועות הברך (כיפוף ויישור): ספר הליקויים קובע אחוזים בהתאם למעלות התנועה שנותרו לכם. הגבלה קלה, בינונית או קשה יכולה להעניק בין 10% ל-30% נכות ואף יותר.
- אי-יציבות של הברך (פגיעה ברצועות): קרע ברצועה צולבת או צידית שיוצר אי-יציבות (קלה, בינונית או קשה) מתורגם לאחוזי נכות משמעותיים, במיוחד אם יש צורך בשימוש במייצב ברך (ציר).
- נזק למיניסקוס: קרע במיניסקוס עם או בלי נעילות של הברך, או מצב לאחר כריתת מיניסקוס (מניסקטומיה) שנותרו ממנו סימנים קליניים, מעניק אחוזים קבועים בחוק.
- שחיקת סחוס (אוסטאוארתריטיס) ושינויים ניווניים: פגיעה כרונית שכיחה מאוד שמעניקה אחוזי נכות לפי סעיף המותאם למחלות פרקים מנוונות.
הטעות הקריטית שמפילה תובעים בוועדות רפואיות
הטעות הגדולה ביותר של מבוטחים היא להגיע לוועדה הרפואית ולהתלונן רק על "כאב". בספר הליקויים אין סעיף על כאב.
כדי שהברך שלכם תתורגם לכסף, הוועדה חייבת לראות ממצאים קליניים אובייקטיביים:
- בדיקות דימות עדכניות (MRI ברך, CT, או צילומי רנטגן בעמידה).
- מדידה מדויקת במעלות של טווח התנועה על ידי אורתופד מטפל.
- תיעוד מפורט של טיפולי פיזיותרפיה, זריקות (חומצה היאלורונית/קורטיזון) או המלצות לניתוח (כמו החלפת מפרק ברך).
בלי הכנה אסטרטגית ובלי "תרגום" של המצב הרפואי שלכם לשפה המשפטית של ספר הליקויים, הרופאים בוועדה עשויים לקבוע דרגות נכות נמוכות שלא מזכות בגמלה.
נלחמים על הברך שלכם עם עורכי הדין של סמרה ושות'
אתם לא צריכים לעמוד לבד מול המערכת הבירוקרטית של הביטוח הלאומי. משרד עורכי דין סמרה ושות' מלווה נפגעים כבר שלושה עשורים, עם היכרות עמוקה של הפסיקה וספר הליקויים וניהול אסטרטגיה נכונה ומדוייקת להצגת הפגיעה שלכם כדי למקסם את אחוזי הנכות שלכם.
פיצוי על פגיעת ברך יכול להגיע למאות אלפי שקלים במצטבר – אל תוותרו על הכסף שאולי מגיע לכם.
הגיע הזמן למקסם את הזכויות הרפואיות שלכם.
סובלים מפגיעה, כאבים או הגבלה בברך? אל תוותרו על הזכויות שלכם. צרו קשר עכשיו עם משרד עורכי דין סמרה ושות' לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, ונבנה עבורכם את האסטרטגיה המנצחת לוועדה הרפואית.
שאלות ותשובות נפוצות
אחוזי הנכות על קרע במיניסקוס נקבעים לפי סעיף 48(2)(ח) לספר הליקויים. אם נותרו סימנים קליניים ברורים (כמו נעילות של הברך, נפיחות או כאבים תפקודיים) לאחר הקרע או לאחר ניתוח כריתת מיניסקוס (מניסקטומיה), הביטוח הלאומי מעניק בדרך כלל 10% נכות. אם אין הפרעות תפקודיות והמצב החלים לחלוטין, ייקבעו 0%.
הגבלה בתנועה (בכיפוף או ביישור של הברך) היא אחד הסעיפים "המשתלמים" ביותר בספר הליקויים, שכן היא נמדדת בצורה אובייקטיבית במעלות. לפי סעיף 48(2)(ו), הגבלה קלה מעניקה 10%, הגבלה בינונית מעניקה 20%, והגבלה קשה שבה הברך קשיחה או כמעט אינה זזה יכולה להעניק 30% עד 50% נכות. אחוזים אלו מתורגמים ישירות לקצבה חודשית או למענק כספי גבוה.
כן. שחיקת סחוס ושינויים ניווניים במפרק הברך נבחנים לרוב תחת סעיף 35 לספר הליקויים (מחלות עצמות ופרקים). גובה אחוזי הנכות (נע בין 10% ל-30% ואף יותר) נקבע בהתאם למידת ההשפעה של השחיקה על כושר הפעולה וההליכה שלכם, וכן על פי הממצאים בצילומי רנטגן או בדיקות MRI.
הביטוח הלאומי דוחה תביעות רבות פשוט כי המבוטחים מתלוננים על "כאב", בעוד שספר הליקויים דורש הוכחות קליניות וממצאים אובייקטיביים. אם הגעתם לוועדה ללא בדיקות דימות עדכניות (כמו MRI או CT ברך) וללא מדידה מדויקת של טווחי התנועה שבוצעה על ידי אורתופד, הרופאים בוועדה יתקשו "לתרגם" את הכאב שלכם לאחוזי נכות כספיים.
סובלים מפגיעה, כאבים או הגבלה בברך? אל תוותרו על הזכויות שלכם. צרו קשר עכשיו עם משרד עורכי דין סמרה ושות' לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, ונבנה עבורכם את האסטרטגיה המנצחת לוועדה הרפואית.
