שבר בעצם הוא פציעה שכיחה, אך הטיפול בו דורש אבחון מהיר, מדויק ומקצועי.
כאשר רופא בחדר מיון בבית חולים, רופא משפחה בקופת חולים (כגון מכבי, כללית, לאומית, מאוחדת) או צוות רפואי במרכז לרפואה דחופה (טרם) מפספס שבר בצילום רנטגן או נמנע מלשלוח את המטופל לבדיקות דימות מתקדמות כמו CT או MRI, התוצאות עלולות להיות הרסניות.
איחור באבחון שבר אינו רק טעות מצערת – במקרים רבים מדובר ברשלנות רפואית באורתופדיה המקנה זכות להגשת תביעה נזיקית וקבלת פיצויים כספיים משמעותיים.
מתי איחור באבחון שבר נחשב לרשלנות רפואית ?
- הפרת חובת הזהירות (רשלנות בטיפול): הרופא או הטכנאי לא פעל כפי שרופא סביר ומיומן היה פועל באותן נסיבות. דוגמאות נפוצות לכך הן: פענוח שגוי של צילום רנטגן, התעלמות מתלונות המטופל על כאב עז, או שחרור ממיון ללא ביצוע קיבוע זמני.
- התקיימות נזק גופני או נפשי: למטופל נגרם נזק אורתופדי, פגיעה תפקודית, כאב וסבל מוגבר, או נכות לצמיתות.
- קשר סיבתי מובהק: הוכחה משפטית כי הנזק האורתופדי נגרם באופן ישיר כתוצאה מהעיכוב באבחון ובטיפול, ולא מעצם הטראומה או הפציעה המקורית.
סוגי שברים שכיחים בהם מתרחש פספוס באבחון:
- שבר בקרסול, בכף הרגל או בשוק: שברים מורכבים במפרק הקרסול או בעצמות כף היד (כמו עצם הסירה – Scaphoid) נוטים להתפספס בקלות בצילומי רנטגן רגילים ללא בדיקת CT.
- שבר בצוואר הירך: פציעה שכיחה ומסוכנת במיוחד אצל אוכלוסייה מבוגרת. איחור באבחון שבר בירך עלול להוביל לנזק קטסטרופלי, נכות קשה, ואף לצורך בניתוח מורכב להחלפת מפרק הירך.
- שבר דחוס בעמוד השדרה: מפוספס לעיתים קרובות בבדיקות ראשוניות בחדרי מיון לאחר תאונות דרכים, תאונות עבודה או נפילות מגובה.
הנזקים הרפואיים הנגרמים מאיחור בגילוי שבר
- אי-חיבור או חיבור לקוי של העצם (Malunion / Nonunion): מצב רפואי המצריך לרוב ניתוח אורתופדי מורכב לשבירה מחדש של העצם וקיבועה באמצעות פלטינות, ברגים או מסמרים.
- תסמונת מדור (Compartment Syndrome): מצב חירום רפואי חמור שבו נחסמת זרימת הדם לאיבר, דבר העלול להוביל לנזק עצבי קבוע, נמק ואף לקטיעת איבר.
- שחיקת סחוס מוקדמת ואוסטאוארתריטיס (OA): נזק כרוני בלתי הפיך למפרקים הסמוכים לשבר, הגורם לכאבים קשים, מגבלות תנועה ופגיעה באיכות החיים לאורך שנים.
- פגיעה בכושר השתכרות: אובדן ימי עבודה, פגיעה אנושה ביכולת לעבוד במקצוע המקור, והפסדים כלכליים כבדים למשפחה.
כיצד מנהלים תביעת רשלנות רפואית באורתופדיה ?
- איסוף תיק רפואי מלא ותיעוד רפואי: השגת כל גיליונות המיון, סיכומי המחלה, ההפניות, ודיסקים של בדיקות הדימות (רנטגן, CT, MRI).
- חוות דעת מומחה אורתופד: הגשת תביעת רשלנות רפואית בישראל מחייבת על פי חוק צירוף של חוות דעת רפואית שנכתבה על ידי רופא אורתופד מומחה, המגדירה את הכשל הטיפולי ואת אחוזי הנכות הרפואית.
- הערכת שווי התביעה וכימות הנזק: חישוב מדויק של הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' (בני משפחה) ופיצויים בגין כאב וסבל (נזק לא ממוני).
שאלות ותשובות נפוצות
תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית של מבוגרים היא 7 שנים מיום מקרה הרשלנות או מיום גילוי הנזק. כאשר מדובר בקטין (מתחת לגיל 18), שבע השנים נספרות רק מרגע שהגיע לגיל 18 (כלומר, ניתן להגיש תביעה עד גיל 25). למרות זאת, מומלץ לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי כדי למנוע אובדן או השמדת ראיות רפואיות חיוניות.
המדד המרכזי הוא קיומו של נזק שיכול היה להימנע אילו הטיפול היה ניתן בזמן. אם הגעתם למוסד רפואי עם סימנים מובהקים (נפיחות, כאב עז, חוסר יכולת לדרוך על הרגל), שוחררתם ללא צילום או שנאמר לכם שמדובר ב"מכה יבשה בלבד", ורק לאחר שבועות או חודשים התגלה שבר שגרם לסיבוכים ונזקים – ישנו בסיס מוצק לבחינת תביעה.
סכום הפיצוי המשפטי נקבע בין היתר מחומרת הנזק הגופני, אחוזי הנכות התפקודית, גיל הנפגע והשפעתו של הנזק על כושר ההשתכרות שלו. הפיצויים יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים במקרים קלים יחסית, ועד למאות אלפי ואף מיליוני שקלים במקרים של נכויות אורתופדיות קשות, ניתוחים חוזרים, כאב כרוני ואובדן כושר עבודה מלא.
כן. משרדנו מעניק ליווי וייצוג משפטי לחולים ונפגעים בכל רחבי המדינה – מאזור תל אביב והמרכז, דרך חיפה והצפון, ועד לבאר שבע והדרום. אנו עובדים בצמוד עם המומחים הרפואיים והאורתופדים המובילים בישראל לצורך כתיבת חוות דעת רפואיות מנצחות.
