פגיעות בעמוד השדרה הצווארי הן מן הפגיעות השכיחות והמגבילות ביותר.
בין אם מדובר בתוצאה של תאונת דרכים (צליפת שוט), תאונת עבודה, או מחלה ניוונית, הגבלת תנועה בצוואר משפיעה באופן ישיר על כושר העבודה ועל איכות החיים.
כדי לקבל פיצוי כספי או קצבה חודשית, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולהתייצב בפני ועדה רפואית.
משרד סמרה ושות' עורכי דין מרכז עבורכם את כל המידע המקצועי לקביעת אחוזי נכות לפי ספר הליקויים של ביטוח לאומי.
כיצד קובע ביטוח לאומי אחוזי נכות בצוואר ?
הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי אינה קובעת אחוזי נכות על סמך הכאב כשלעצמו, אלא על סמך הממצאים הקליניים והגבלת התנועה בפועל.
הרופא בוועדה יבקש מכם לבצע תנועות של כיפוף, יישור, הטיה וסיבוב של הראש, וימדוד את טווח התנועה במעלות.
ספר הליקויים של ביטוח לאומי: סעיף 37
קביעת הנכות הרפואית בגין פגיעות בעמוד השדרה הצווארי מתבצעת בעיקר תחת סעיף 37 (סעיפי משנה 1–3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).
החלוקה המרכזית נקבעת לפי חומרת הגבלת התנועה:
- הגבלת תנועה קלה (סעיף 37(1)(א)): מעניקה בדרך כלל 10% נכות. מדובר במצב שבו קיימת הפרעה קלה בטווחי התנועה, המלווה לעיתים בכאבים מקומיים.
- הגבלת תנועה בינונית (סעיף 37(1)(ב)): מעניקה 20% נכות. מצב שבו טווחי התנועה של הצוואר מוגבלים באופן משמעותי ומקשים על פעולות יומיומיות.
- הגבלת תנועה קשה (סעיף 37(1)(ג)): מעניקה 30% נכות. פגיעה קשה וחמורה ביותר בטווחי התנועה, המלווה לרוב בנוקשות שרירים קבועה.
- קישיון של עמוד השדרה הצווארי: במקרים שבהם הצוואר מקובע לחלוטין ללא יכולת תנועה כלל (קישיון נוח או בלתי נוח), אחוזי הנכות יכולים לנוע בין 30% ל-50%.
פגיעות נלוות: פריצת דיסק והקרנות לידיים (רדיקולופתיה)
במקרים רבים, הגבלת התנועה בצוואר נובעת מבלט דיסק או מפריצת דיסק צווארית.
מעבר להגבלת התנועה המקומית, לחץ על שורשי העצבים בצוואר עלול לגרום לרדיקולופתיה – הקרנת כאב, נימול, זרמים ואובדן תחושה או כוח בידיים.
במצב כזה, עורך דין מומחה לביטוח לאומי יתבע אחוזי נכות נוספים בגין פגיעה עצבית (נוירולוגית) לפי סעיפי הליקוי של עצבי הגפיים העליונים (למשל, סעיף 29 או 31), מה שיכול להגדיל משמעותית את סך אחוזי הנכות המשוקללים.
חשיבות התיעוד הרפואי לקראת הוועדה הרפואית
הצלחת התביעה בביטוח לאומי תלויה כמעט לחלוטין באיכות התיעוד הרפואי שתציגו. מומלץ להגיע לוועדה עם:
- בדיקות דימות עדכניות: צילומי רנטגן, CT, או בדיקת MRI המדגימה בלט/פריצת דיסק או שינויים ניווניים.
- בדיקת הולכה עצבית (EMG): חיונית להוכחת נזק עצבי והקרנות לידיים.
- סיכומי טיפולים: תיעוד מרופאים אורתופדים, מרפאות כאב, פיזיותרפיה והידרוקותרפיה.
שאלות ותשובות
כן, בהחלט. אם פגיעת צליפת השוט הותירה הגבלת תנועה כרונית, כאבים או פגיעה עצבית שנמשכים חודשים ארוכים לאחר התאונה, ניתן לקבל אחוזי נכות קבועים בהתאם לחומרת הממצאים.
ביטוח לאומי אינו מעניק אחוזים על עצם קיומו של המושג "בלט" או "פריצה", אלא על ההשפעה התפקודית שלהם (חומרת הגבלת התנועה בצוואר והנזק העצבי הנלווה). פריצת דיסק לרוב גורמת לתסמינים קשים יותר, ולכן פוטנציאל הנכות בה גבוה יותר.
כן. אחוזי הנכות מחושבים בשיטה משוקללת. אם קיימת פגיעה בצוואר (למשל 10%) וגם פגיעה עצבית ביד (למשל 10%), האחוזים ישוקללו יחד ולא יחוברו בחיבור רגיל.
פנו לייעוץ משפטי מקצועי
התמודדות מול הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי דורשת היכרות מעמיקה עם ספר הליקויים וניסיון רפואי-משפטי עשיר. טעות קטנה עלולה להוביל לדחיית התביעה.
אל תוותרו על הזכויות שלכם. צרו קשר עוד היום עם משרד סמרה ושות' עורכי דין לפגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, ונלווה אתכם צעד אחר צעד עד למימוש מלא של זכויותיכם הרפואיות.
