היכן מוגש ערעור על החלטה של ועדה רפואית
לא פעם אנו נתקלים בטעות הרווחת אצל ציבור התובעים הסבורים כי הליך הערעור לבית הדין לעבודה על החלטת ועדה רפואית לעררים הוא מעין "דיון רפואי נוסף" בעניינם.
במסגרת הערעור מעלים אותם תובעים טיעונים מתחום הרפואה ומצפים כי זה יתערב בשיקול דעתה הרפואי של הוועדה – זו טעות !
חוק הביטוח הלאומי קובע שוועדה רפואית היא זו שמוסמכת לקבוע את סוג הפגיעה ממנה לוקה המבוטח/הנפגע ואת דרגת הנכות בגינה.
על החלטת הוועדה הרפואית המבוטח רשאי לערור בפני ועדה רפואית לעררים, שיכולה לאשר את ההחלטה ,לשנותה או לתקנה.
אולם, על החלטת ועדה רפואית לעררים אין עוד זכות ערר לוועדה נוספת.
סמכות הדיון לבית הדין האזורי לעבודה
למעשה, כשוועדה רפואית לעררים מסיימת את החלטתה תמו זכויותיו של המבוטח לדיון בתביעתו, למעט הגשת תביעה להחמרת מצב, או לדיון מחדש.
במצב זה, למבוטח קמה הזכות להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לבית הדין האזורי לעבודה שבתחום סמכותו ניתנה ההחלטה.
השאלה היא מה הטעות המשפטית
בית הדין אינו משמש כוועדה רפואית ואין הוא מוסמך לדון בשאלה רפואית.
סמכותו מצומצמת לשאלה האם נפלו טעויות משפטיות בהחלטת הועדה הרפואית לעררים, כגון ; אי התייחסות למסמכים רפואיים, התעלמות מתלונות, קביעת סעיף נכות שאינו תואם את הפגיעה.
במידה וטענות המבוטח נמצאו מוצדקות מורה בית הדין על החזרת העניין לדיון נוסף לפני הוועדה הרפואית לעררים ומנחה אותה בצורה מפורשת כיצד עליה לפעול.
החזרת התיק לוועדה הרפואית לעררים
אין לוועדה הרפואית אשר בפניה חוזר התיק לדיון נוסף הסמכות לסטות מהנחיות אלה שפורשו בפסק דינו של בית הדין ועל הועדה הרפואית למלא אחריהן ככתובן וכלשונן.
כך גם אינו רשאי המבוטח שעניינו הושב לדיון, להציג מסמכים חדשים ו/או לטעון טענות שלא הובאו בפניה במועד מתן החלטתה הקודמת.
אולם אם בחרה הוועדה לעררים לעשות שימוש במסמכים חדשים הנחוצים למתן החלטתה , שאז קמה למבוטח הזכות לקבלם לידיו ולטעון לגבם.
באופן זה, הוא יכול לקבל זכות נוספת, שלא הייתה לו קודם לכן.
לחזור לוועדה הרפואית לעררים ולחייבה לדון בעניינו.
חשוב לזכור, כי מדובר בהליכים משפטיים הדורשים מיומנות וידע משפטי.
ניהול ההליך באופן עצמאי וללא התייעצות מקדימה עם עו"ד מומחה העוסק בתחום עלולה לפגוע בזכויותיו של הנפגע.
